פֶּה צמא

הִיא כּוֹס מַיִם זַכִּים טִפּוֹתֶיהָ אַהֲבַת בְּתוּלִין מַגַּע שְׂפָתֶיךָ עַל שׁוּלֵי לְחָיֶיהָ הָרַכִּים תָּעֵרְנָה אוֹתָן לִמְשֹׁךְ חִיּוּךְ עָדִין הִיא מְזֻכֶּכֶת אַךְ זְקוּקָה לְךָ בְּנוֹפִים נְסוּכֵי זָרוּת לְאַתֵּר דְּמוּתְךָ לִקְלֹט קוֹלְךָ לִלְמֹד מִמְּךָ חֵרוּת הִיא תִּמָּהֵל בְּנִצָּנֵי עַצֶּבֶת תִּתְאַהֵב וְתִתְיַסֵּר תִּתְפַּלֵּל תֵּצֵא בְּלִי פֶּגַע נֶאֱהֶבֶת עֵת לַשְּׁמָמָה נְוֵה מִדְבָּר אַתָּה מוֹסֵר רֶגַע תִּבָּלַע כְּטֶרֶף אֲפוּפָה בְּמִסְתּוֹרִין כְּחוֹל בְּזֶרֶם הַחֵךְ יִיבַשׁ הַלּוּחַ יֵאָנַח בְּלִי הֶרֶף כְּבָר לֹא תִּהְיוּ כְּפִי שֶׁהֲיִיתֶם טֶרֶם וְיוֹם בָּהִיר תִּתְגַּלְגֵּל שִׂיחָה עַל מֵי אֲגַם שָׁקֵט וְחוֹל יִשְׁקַע כִּי מֻכְרָחָה בְּפֶה צָמֵא לָשׁוּב וּלְפַטְפֵּט וְאַתָּה כְּמֵי הַמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר פְּרֹץ מִלֵּב הָהָר חַכֵּה לָהּ כִּמְקַוֶּה מְצוּלוֹתֶיךָ טֹהַר כְּדַאֲגַת חָבֵר וְתִלְגֹּם אֶת טִפּוֹתֶיךָ עַד תִּרְוֶה