← All poems
עיר נעזבת

מזיל הדמעות

גֶּזַע עֵץ כָּרוּת – כָּךְ נִרְאֶה אָדָם. בְּאֵין צַמֶּרֶת מִשְׁתַּפְּכוֹת דְּמָעוֹת כְּדָם שׁוֹתֵת מִתּוֹךְ וְרִיד שָׁסוּעַ. גֶּזַע עֵץ כָּרוּת – עָלָיו רוֹעֲדִים מִכֹּבֶד הַדְּמָעוֹת. וְזָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְזוֹרַחַת וְתִזְרַח וְטִפּוֹת מִתְנַדְּפוֹת וּמִתְאַיְּדוֹת כָּל יוֹם. גֶּזַע עֵץ חָרוּט – שָׁרָשָׁיו עֲמֻקִּים בְּזִכְרוֹנִי. עַד צַמַּרְתִּי יָנְקוּ מֵי תְּהוֹם וְאַזִּיל דְּמָעוֹת כָּל יוֹם.

About this poem

את השיר תרגם המשורר לאנגלית. לגרסה האנגלית לחצו כאן.

Carry these words