פילגש

הִיא תִּרְתַח בַּחֲמָתָהּ רוֹעֶשֶׁת לוּ בְּרֹךְ שְׁקֵטָה וְקַשּׁוּבָה הָיְתָה מִשַּׁחַר לַקּוֹלוֹת הַכֹּל נֶאֱמָנִים לָהּ כְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת חוֹסִים תַּחַת כְּנָפֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת וְהִיא גּוֹמֶלֶת לָהֶם חֶסֶד נְעוּרִים אַךְ אַתְּ שֶׁלִּי בִּלְבַד וּמָה לִנְעוּרַי אִם אֶתְעַנֵּג עַל שִׂמְלָתֵךְ שְׁחֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת כּוֹכְבֵי אוֹר עַל פָּנַיִךְ כַּעֲטָרָה יִנָּסֵךְ חִיּוּךְ צָחוֹר כִּי וִדּוּי נוּגֶה מִשְּׂפָתַי מִשְׁמְרוֹתַיִךְ יְרַכֵּך עֵת אָקוּם נִסְעָר שְׁנָתִי נוֹדֶדֶת לְחֵיקֵךְ וְאַתְּ שֶׁלִּי לְבַד בְּבוֹא הַיּוֹם עֲיֵפוּתִי אוֹתִי תַּסְגִּיר בְּגִידַת גּוּפִי בְּאוֹר זַרְקוֹר כָּל שֶׁנּוֹתַר מִלַּיְלָה זֶה הוּא שִׁיר עַל כָּךְ שֶׁלֹּא אוּכַל לִבְחֹר בֵּין הַמַּלְכָּה חַוָּתִי חוֹבָתִי לָךְ בַּת שֶׁמֶשׁ לְאוֹר אַהֲבָתִי לִילִית לֵילִית אֲנִי שֶׁלָּךְ בִּלְבַד