בגן פסלים

אִשָּׁה יָפָה כְּשַׁיִשׁ קִמּוּר אֶבֶן בְּמוֹרַד גַּבָּהּ בֵּין זוּג גֻּמּוֹת פִּרְזוּל בֵּין יְרֵכַיִם זוֹקֵף קוֹמָתוֹ מוּל רוּחַ עֵדֶן פָּנֶיהָ הַנָּחוֹת שֶׁסֻּתְּתוּ בְּיָד אָמָּן וּנְגִיעוֹת שָׁמַיִם וַאֲנִי מִנֶּגֶד לַיִשׁ טְלָפַיִם הַשְׁכֵּם לָשִׁים שִׁכְמוֹתַיִךְ תְּאוֹמוֹת עוֹמֵד בְּכֹחַ מִפְרָשַׂי עַל נִשְׁמָתֵךְ לָשֹוּחַ לֹא לִסְגֹּד, לֹא לְהַנִּיחַ לַחְדֹּר אוֹתָךְ כְּמַיִם כְּחַיָּה קְשׁוּרָה בְּחֶבֶל הִנְנִי גֶּבֶר! הֲגַבֵּךְ תַּפְנִי אֵלַי? יִצְרִי גּוֹבֵר וְאַתְּ אוֹתוֹ גּוֹמַעַת חוּשַׁי הַנָּעִים עַל גּוּפֵךְ עֵת רֻכַּךְ לֹא רָשְׁמוּ מַבָּטֵךְ הַחִוֵּר. רָעַדְתִּי, נְשׁוֹתַי, מֵחֵן וְהֶבֶל לִמְצֹא עַצְמִי לְמַרְגְּלוֹת חַיַּי וְלֹא הִכַּרְתִּי פְּרִי הַדַּעַת אִשָּׁה יָפָה כְּשַׁיִשׁ לֹא אֶרְאֶה אוֹתָךְ כִּכְלוֹת הַכֹּל בְּגַן פְּסָלִים אֶתְעֶה עִוֵּר.