עיר נעזבת

רֵעַי רוֹעַי כִּלְבִיאִים הֵם לֹא יָדְעוּ לָסֶגֶת וְלֹא יִשְׂגּוּ עַתָּה כַּצֹּאן אֵלֵךְ בְּגִבְעוֹתַיִךְ, בְּגֵיאָיוֹתַיִךְ, בָּאֳפָקַיִךְ אֶרְדֹּף אוֹתָם עַד יָשׁוּבוּ לִשְׁאֹג בְּגָאוֹן. אַךְ אַתְּ עִיר נֶעֱזֶבֶת בִּרְחוֹבוֹתַיִךְ אֵין עוֹבֵר, שִׁמְמַת עוֹלָם לֹא פְּעִיַּת שֶׂה לֹא נַהֲמַת כְּפִיר כָּאן אָבְדוּ כֻּלָּם. הֵטִיבוּ לְנַגֵּן לִי נְבִיאִים כְּעוּגָבִים כִּי בֶּעָתִיד עִירִי תָּשׁוּב וְחָרְבוֹתֶיהָ יִבָּנוּ לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה לְכָל רֵעַי שׁוּב יִנָּתְנוּ. וְכִי תָּבוֹא וְכִי תָּשׁוּב אָז אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַשִּׁיר וְאַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם כִּי יֵשׁ מִשְׁפָּט בָּעִיר